הרמן שטרוק (1944-1876) נחשב לאחד מאמני ההדפס החשובים בגרמניה ובארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. במשך למעלה מארבעים שנות פעילותו כאמן מצליח ומוערך, הוא יצר שפע של עבודות על נייר, בעיקר בתחומי הדיוקן והנוף.
במקביל לעבודתו האמנותית שטרוק לקח חלק חשוב בפעילות הציונית, העולמית והארצישראלית. במסגרתה השתתף דרך קבע בקונגרסים הציוניים והיה שותף ליוזמות אמנותיות לאחר עלייתו ארצה, ובהן הקמת מוזיאון תל אביב לאמנות וחידוש בצלאל, האקדמיה לאמנות בירושלים. שטרוק זכה להכרה כמורה דגול לאמנויות הגרפיות והחל ללמד את שפת ההדפס האמנותי עוד בזמן שהותו בגרמניה. עם תלמידיו הרבים נמנו מקס ליברמן, לוביס קורינת, מארק שאגאל, יעקב שטיינהרדט, יוסף בודקו ואחרים.
בדצמבר 1922 העתיק שטרוק את מרכז הכובד של חייו מברלין לחיפה. התיישבותו בעיר הייתה אירוע תרבותי בעל חשיבות רבה עבור האמנות הארץ-ישראלית. שטרוק, אמן יהודי-ציוני בעל הכרה בינלאומית, תרם רבות לפיתוח הקהילה האמנותית של צפון הארץ בכלל ושל העיר חיפה בפרט.
בחיפה התמקם שטרוק בבניין תלת-קומתי בהדר הכרמל, שתוכנן בידי ידידו אלכסנדר ברוואלד - אחד האדריכלים הגדולים שפעלו בארץ במחצית הראשונה של המאה העשרים. בבית זה שחזר שטרוק את הסטודיו שלו מברלין וקיבץ סביבו חוג תלמידים שהתמחו בטכניקות הדפס שונות. בין היתר למדו אצלו האמנים אנה טיכו, צבי גלי (גולדשטיין), ערי אריך גלאס, יוסף ארליך, מאיר בן-אורי ואחרים.
יותר מתשעים שנה חלפו מאז שהעתיק שטרוק את מקום מגוריו מברלין לחיפה במטרה לממש את חלומו הציוני. התערוכה אשר פתחה את שערי מוזיאון הרמן שטרוק בביתו החיפאי, שואפת להבין את יצירתו הענפה דרך הצלבת מכלול מרכיביה. היא מציגה תמונה מקיפה של יצירתו תוך עיסוק בשאלות העולות ממנה: מה היה טיב התנהלותו של שטרוק כיוצר ממוצא יהודי במרחב התרבות הגרמנית הניאו-רומנטית? באיזה אופן שילב בין הסתייגותו מהמודרניזם בתפיסתו האמנותית לבין הערכה שרכש להישגים של התרבות המודרנית בתחומי המדע והיצירה? באלו אופנים ביטא ביצירתו את זיקתו אל המסורת היהודית עתיקת היומין ואל הרוח הציונית החדשה? באיזו דרך שילב בין היותו איש המערב ובין בחירתו לעלות לארץ ישראל, בלב האוריינט?
הדואליות המלווה את שטרוק כל ימי חייו, כמו גם הדילמות הנובעות מיצירתו, עומדות במרכז תערוכה זו. הן משרטטות תמונה של אמן חשוב, אשר יצירתו הייתה חלק בלתי נפרד מהתרבות המורכבת, הססגונית ורבת-הפנים של זמנו.
למידע על הדרכות בתערוכה לחץ כאן