תערוכות

ראשיתו של האוסף באביו של צבי נטע, מר יוסף (ג'ו) בוקסנבאום, מראשוני התעשיינים בארץ וציוני נלהב, שרכש אותו כשני עשורים לאחר מות שטרוק, ככל הנראה ישירות מאלמנת האמן. האוסף שרכש מר בוקסנבאום כולל הדפסים רבים שיש בהם וריאציות על אותו מוטיב. השוואה ביניהם מלמדת רבות על תהליכי העבודה המורכבים של שטרוק ועל המחשבה הרבה שהושקעה בהם.

האמנות המקומית, הישראלית והפלסטינית כאחד, חידדה לאורך הדורות את מבטה כלפי נוף המולדת, מבט הנושא באופן מסורתי זרעי מועקה ודאגה – הן ברובד האישי־קיומי והן ברובד ההיסטורי והגיאו־פוליטי. אולם השיח האמנותי המקומי סביב נושא זה המעיט לעסוק בהיבטיו המגדריים. בשיח האמנותי הישראלי והפלסטיני גם יחד על פי רוב לא קיימת הבחנה בין המבט הגברי לבין המבט הנשי בהתייחס לנושא טעון זה. מקבץ התערוכות מבקש לעסוק בסוגיה מורכבת זו, שעל פי רוב לא נוהגים להתייחס אליה.

הרמן שטרוק, יליד ברלין, היה נטוע היטב בעיר הבירה. הוא למד באקדמיה לאמנות בברלין, והיה חבר באגודת האמנים של עיר זו. גם כאשר עזב את גרמניה ב־1922 לטובת חיפה, הוא המשיך להחזיק בסטודיו שלו ברובע הנזה שבברלין. עד שנת 1933 ביקר בקביעות בגרמניה, בעיקר בחודשי הקיץ. באותם ימים עיר הבירה הגרמנית הפכה לכרך מודרני שוקק תנועה וחידושים. במקביל לכך, באותה עת גבר מקומם של האידיאלים הכפריים, למרות הירידה במעמד הכלכלי של אזורי הכפר. כמי שהיה חשוף למגמה זו, בתקופה הברלינאית שלו שטרוק הרבה לעסוק במראות הנוף הכפרי הגרמני. עבודות אלו עומדות במרכזה של תערוכה זו.

שני העשורים האחרונים הביאו את האמניות הפלסטיניות לקדמת הסצנה האמנותית בישראל. ניתן למקם אמניות אלו במסגרת הפרויקט הפמיניסטי, שמבקש לחתור תחת ההבחנות המגדריות כאקסיומות חברתיות. מצד אחד סיפור המסגרת הלאומי הוא השדה האמנותי שמתוכו אמניות אלה שואבות את ייצוגן. מצד שני סיפורן הביוגרפי ממקם אותן במערכת רב־תרבותית, שבה כאזרחיות תחת כיבוש, כמיעוט במולדתן, כפליטות וכמהגרות, הן קושרות את עצמן למערכת הזהות הפלסטינית באופן מורכב ומרובה פנים.

התערוכה מציגה עבודות מתוך הרכישות החדשות של מוזיאון חיפה לאמנות. הרחבת האוסף, שימורו והצגתו הוא חלק חיוני וחשוב מפעילות המוזיאון. יותר מכול, האוסף הוא אשר מגדיר את אופיו של כל מוזיאון. בשנת 2018 מוזיאון חיפה לאמנות רכש יצירות אמנות ישראליות עכשוויות – כולן נוצרו משנת 2000 במגוון סוגי מדיום: ציור, רישום, פיסול, מיצב וצילום. חלקן טרם הוצגו לקהל.

תערוכה קבוצתית המציגה באמצעות נושא העננים מתח בין עולמות שונים: בין שאיפה אל ממד הנשגב הרומנטי, לבין תיאור של מציאות קטסטרופלית וקודרת. בתנ"ך מסמל "עמוד הענן" התגלות אלוהית בפני עם ישראל, ואילו בתודעה העכשווית הביטוי "עמוד ענן" נקשר למציאות קשה ומדממת.

התרבות הברלינאית בין שתי מלחמות העולם הולידה פוריות ויצירתיות, עושר אמנותי וחדשנות. התערוכה סוקרת תקופה מרתקת זו בה פעל גם הרמן שטרוק טרם עלייתו ארצה. אסכולת "התכליתיות החדשה" הייתה בין התנועות המשפיעות באמנות של אותה תקופה ועסקה רבות בנושאים חברתיים ובחיי הכרך. התערוכה מציגה יצירות של נציגיה הבולטים של אסכולה זו.

האמן שחר מרקוס, בוחן בתערוכה חדשה תהליכים של הקפאת דימויים, הפשרתם והצתתם מחדש באמצעות טכניקת ההדפס. בתערוכה יוצגו עבודות ווידאו של האמן מן השנים האחרונות, כאשר אלו ישמשו אותו גם כחומרי גלם ליצירה מחודשת באמצעות טכניקת הדפס.

אוסף מוזיאון הרמן שטרוק כולל מעל אלף תחריטים והדפסי אבן שונים של האמן, שנתרמו למוזיאון או נרכשו על ידו מאז אמצע שנות החמישים של המאה שעברה. אוספיו של המוזיאון התעשרו באחרונה במאות עבודות נוספות של שטרוק: תחריטים, הדפסי אבן, ציורי מים ושמן, ספרים ואוגדנים, חפצים אישיים ועוד.

בתערוכה זו מוצגות עבודותיהם של אמני האקספרסיוניזם הגרמני בני שלושה דורות: הדור הראשון שהקדים לעלות לארץ וכלל את בני הזוג לאופולד וגרטה קרקואר ואת אנה טיכו; הדור השני, שהגיע לכאן לאחר עליית הנאצים, ובו נכללים יעקב שטיינהרט, יוסף בודקו, לודוויג שוורין, יעקב אייזנשר ואיזידור אשהיים; וכן הדור השלישי, הכולל את יוסף הירש, יעקב פינס וממשיכיהם.